103FM
ON AIRרז שכניק20:00 - 21:00

"לא יודע מהי מידת השפעת אינזקוט, ללא ספק תהיה גדולה"

השר וראש עיריית ת"א־יפו לשעבר רוני מילוא על הצטרפותו של הרמטכ"ל לשעבר לקלחת הפוליטית • סייג: "השורשים של מפלגה שקמה עכשיו יחסית חלשים"

גדי איזנקוט
גדי איזנקוט · צילום: מרים אלסטר/פלאש90

הרמטכ"ל לשעבר רב אלוף (מיל') גדי איזנקוט הכריז הבוקר (א') כי החליט להצטרף למפלגה של שר הביטחון בני גנץ ושר המשפטים גדעון סער במערכת הבחירות החמישית הבאה לפתחנו, זאת כחלק מרשימה שתיקרא המחנה הממלכתי. על פי הפרסומים, יוצב איזנקוט במקום השלישי אחרי גנץ וסער. רוני מילוא, שר לשעבר מטעם הליכוד ומטעם מפלגת המרכז וראש עיריית תל אביב־יפו לשעבר, שוחח על כך עם רון קופמן ואריה אלדד ב־103fm.

תחילה, התייחס לאפשרות שאותה מפלגה תישאר לאורך זמן, ואמר: "קשה מאוד להתמודד עם המפלגות המסורתיות, כי הליכוד למשל זו מפלגה עם שורשים עמוקים, עם היסטוריה, עם בסיס של תנועות מחתרת, זו תנועה שיש לה חלק משמעותי ביותר בהקמת מדינת ישראל, ומהבחינה הזאת יש לה יותר שורשים", עם זאת ציין: "הליכוד שאני הכרתי היטב לא קיים היום".

לדבריו, "מפלגה שקמה עכשיו, מטבע הדברים, השורשים שלה הם יחסית חלשים וצריך לעשות דברים אחרים כדי לבסס אותה, כאשר הדבר החשוב ביותר שצריך לעשות זה להצליח בבחירות. אם היא מצליחה בבחירות, מטבע הדברים יש לה סיכוי להתקיים ואפילו להתעצם, ואם היא נכשלת, יש לה סיכוי גדול מאוד להתפרק".

במפלגת המרכז שלך בתקופתך היו גנרלים. מה הבעיה עם הגנרלים בפוליטיקה? איפה היתרונות ואיפה החסרונות שלהם?
"כל גנרל הוא אדם בפני עצמו, אין איזה שטאנץ של גנרלים".

עכשיו יש לנו מפלגה עם שני רמטכ"לים. אתה חושב שיש לזה סיכוי?
"אני חושב שהמצב הפוליטי היום שונה מאוד, ועל רקע המצב הזה, אולי יש לזה סיכוי. אני לא יודע מה תהיה מידת ההשפעה של איזנקוט, ללא ספק היא תהיה גדולה, ואני חושב ששני אנשים כאלה כמו גנץ ואיזנקוט יכולים לתרום תרומה חשובה למפלגה חדשה, שהיא בראשית דרכה, אחרי שהתאחדה יחד עם המפלגה של גדעון סער. זה נותן לה סיכוי לגדול ולהתחזק, כי בסופו של דבר אנשים רוצים לדעת שיש להם על מי לסמוך. מהבחינה הזאת, זה מוסיף".

"מה זה שמאל וימין?"

בהמשך התייחס לאיבה בין השמאל לימין במדינה, ואמר: "מה זה שמאל וימין? כששמיר היה צריך לשבת עם פרס בממשלת אחדות לאומית, זה לא היה פשוט, הייתה שנאה גדולה בין פרס ושמיר או יותר נכון יריבות גדולה ביניהם, אבל יחד עם זאת, כשהם החליטו שזה הכי טוב למדינת ישראל, להקים ממשלת אחדות, הם לקחו והחליטו לעשות את זה, למרות שהם לא אהבו אחד את השני, אבל זה לא עניין של אהבה. הם אהבו קודם כל את עם ישראל וזה מה שהיה חשוב לעשות למען המדינה".

עם זאת, מילוא הודה כי "אני לא חושב שההסתה היא חד צדדית. יאיר גולן, מהבחינה הזאת, הוא דוגמה טובה לדברים שלא צריך להגיד אותם והוא די התמחה בזה. מהבחינה הזאת, זה לא קשור בכלל לצד השמאלי או הימני אלא לאווירה הכללית שקיימת, של מתיחות ויריבות ושנאה שהיא מיותרת ומוגזמת".

לדבריו, "בסופו של דבר, כולם רוצים את טובת הארץ הזאת ואת העתיד שלה, גם אנשי השמאל וגם אנשי הימין, וככה צריך להתייחס לזה. אני חי כבר 50 שנה עם אישה שנמצאת בכלל בצד השמאלי של המפה הפוליטית, ומעולם זה לא הפריע לנו כי כל אחד ידע שזה חלק מהחיים הדמוקרטיים. יש לי ידידים, שאם אני אגיד מילה נגד ביבי, אז בעיניהם אני חציתי את הרוביקון, ולעומת זה, כשאני רואה כאלה שבעיניים עצומות הולכים אחרי ביבי - הם נראים לי מוזרים".

לקראת סיום השיחה התייחס לתפקיד העירייה בנושא תאונות הדרכים, ואמר: "לעירייה יכול להיות תפקיד חשוב, בעיקר בתחום החינוכי. בגיל 20 היה לי רישיון לרכב וקיבלתי חינוך גם מהבית וגם מהתקשורת שצריך מאוד להיזהר. אני רואה היום איך נוסעים עם קורקינטים בתל אביב ועם אופניים בתל אביב, זה נורא, ויש שבילי אופניים. אני שואל את החבר'ה עם האופניים, 'למה אתם לא נוסעים בשבילי האופניים? למה אתם נוסעים על הכביש? זה מסוכן'".

עריכה: אמיתי דואק