חייה ותן לחיות? לא בדיוק

היום תעניק השרה לשוויון חברתי מירב כהן פרס מפעל חיים לפעילים למען קהילת הלהט"ב, בהם גם יעל דיין, חלוצה בנושא עוד מימיה בכנסת, הרבה לפני עידן ה־ME TOO. לא פעם אנחנו מדברים פה על 'חייה ותן לחיות', נגד כפייה דתית, על שמירה על זכויות הפרט, ועל הזכות לבחור לעצמינו איזו משפחה נקים. הזרם האורתודוכסי ביהדות, הוא המתנגד העיקרי לחיים במסגרת של משפחה חדשה.

מה לעשות שהתקדמנו, והמסגרת הכאילו מסורתית של אמא אבא ילד, היא עוד אחת ממסגרות המשפחה: כנסו לגנים, לבתיה"ס, ולא רק בתל אביב, ותגלו שמשפחה היום זה אבא ואבא, אמא ואמא, אמא יחידנית או אב יחידני, וגם אמא ואבא. כולם לגיטימיים.

לכן שמחנו לשמוע שבג"ץ קבע השבוע שמניעת טיפולי פוריות מאם לא נשואה, היא אפליה, שפוגעת בגרעין הקשה של כבוד האדם, הכוללת ממד של השפלה. העתירה של האישה הוגשה בעקבות סירוב של ביה"ח החרדי לניאדו, לאפשר לה טיפולי פוריות וטען שאין כאן אפליה, אלא קיום של ציווי הילכתי הרואה בקיום התא המשפחתי מוסד, וערך עליון.

שופטת בית המשפט העליון ענת ברון, כתבה כך: "סגירת הדלת בפני נשים שאינן נשואות, מבטאת אמירה המתייגת את כל אותן משפחות חדשות כפסולות ונחותות ביחס למשפחה המסורתית". וטוב שכך, כי אנחנו ממש לא רוצים לחיות במדינה שמפלה בין בני אדם.