"הייתי בכניסה לאום אל־פחם, ומיד יצאתי לת"א"

ד"ר נדאל מוהנא, מנהל מחלקת אף אוזן גרון בבית החולים איכילוב בתל אביב, נמנה עם אלו שסייעו להציל את חייהם של שניים מהפצועים בפיגוע הקטלני ברחוב דיזנגוף בעיר. בשיחתו עם בן כספית וינון מגל ב־103fm, הביא פרטים נוספים על מצבם, והתייחס גם להדגשת מוצאו על ידי בית החולים.

"הם במצב מצוין, אחד כבר במחלקה מסתובב ומדבר איתנו, והשנייה בטיפול נמרץ והיום היא תצא ממנו", אמר מוהנא בקשר לשניים מהפצועים. 

מוהנא המשיך לספר על תגובתו לפיגוע בתל אביב, ואמר: "הייתי בכניסה לאום אל־פחם, פרופ' גמזו ביקש שאשלח רופא לחדר טראומה שיטפל בחולים, מיד התקשרתי לרופאים של המחלקה ורובם התגייסו והגיעו מיד לחדר המיון, ואני מיד יצאתי מאום אל־פחם לכיוון תל אביב".

משהו בסיטואציה הזאת נראה לך מוזר?
"לא, ממש לא. עצם השיח עצמו נחשב לי מוזר, כי אני עושה את העבודה שלי יום-יום באופן הזה. מבחינתי זה משהו טבעי, מובן מאליו".

באיכילוב העלו פוסט שהם כותבים, 'רופא ערבי טיפל בפצועים', בעיניי זה קצת מוזר שעושים מזה עניין.
"זה משהו טבעי לי, זה משהו שאני עושה אותו ביום יום, משהו שאני רגיל אליו, גדלתי עליו. עצם השיח עצמו, לפי דעתי, לא היה צריך להתקיים, אבל זה חלק מהמצב המורכב שאנחנו חיים בו. לי זה היה משהו טבעי לגמרי. אני קודם כל בן אדם, רופא, שמטפל במטופלים, אחר כך מאיפה אני בא ומה אני. זה משהו שאולי לא קשור ישירות למקצועי שלי".

לדבריו, "צריך גם לזכור שיש גם עוד רופאים ועוד אנשים, לא רק רופאים, בכל התחומים, בכל המקצועות, שמאמינים כמוני. אני חושב שרוב האנשים הם בעד הערכים והנורמות שאני מייצג. זה שקומץ קטן הוא זה שמרעיש ושומעים את הקול שלהם או מרגישים את הנזקים שלהם, זה לא משהו שצריך לפי דעתי לשלוט בשיח הקיים, אלא אנחנו צריכים יותר לעודד אנשים כמוני או אנשים שנותנים דוגמה אישית".

איך לעודד?
"שיותר ישתלבו בחברה, שיהיו להם יותר דלתות למקומות אחרים, שיתקדמו יותר".

לקראת סיום השיחה, הסביר: "אני פשוט חי את היום יום, אני רואה את המורכבות במדינה, אבל לי זה משהו טבעי שאני עושה את העבודה הזאת. כשאני קורא לדו קיום, אני חי פה בתוך איכילוב, כולנו באותה ספינה וכולנו מאמינים באותם ערכים, באותן נורמות".

עריכה: אמיתי דואק